דהן נ' ברוש טרייד אין בע"מ

פסק דין

מדובר בתביעה בסדר דין מהיר. בהתאם להוראות תקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, יהיה פסק הדין קצר ותמציתי.

מדובר בתביעה לפיצוי כספי בסך 75,000 ₪ שהגיש התובע בגין רכישת משאית מסוג סקניה 420, כולל "רַמסָה", מ.ר. 5829314 (להלן: "המשאית"), תמורת 243,000 ₪ לפני מע"מ, על פי הסכם מכירת רכב משומש מיום 19.8.12 (להלן: "ההסכם"). התובע טען כי אף שהמשאית עברה תאונה משמעותית לפני המכר, הדבר הוסתר ממנו הן על ידי אספקה חלקית בלבד של טפסי ההסטוריה של המשאית, שמהם חסרו דפים, והן בהצהרת מנהל הנתבעת. ביום 29.8.12, עשרה ימים בלבד לאחר עסקת המכר, עברה המשאית תאונה נוספת, בעקבותיה נתגלה לתובע על התאונה הקודמת. התובע טען, כי הנתבעת הפרה את הוראות חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) התשס"ח – 2008 ( להלן: "החוק"). התובע עתר לפסיקת פיצוי עקב ירידת ערך במשאית, פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם, שכר טרחת שמאי, הוצאות ופיצוי בגין עגמת נפש.

הנתבעת בכתב הגנתה, טענה כי חשפה בפני התובע הכל ולא הסתירה דבר. התובע קיבל את הסטוריית הטיפולים במשאית במלואה, לרבות התאונות שעברה המשאית. התובע התחייב במסגרת ההסכם, כי הוא רוכש את המשאית במצבה, "as-is", לאחר שבדק את מצבה המשפטי והמכני. המשאית נמכרה לתובע במחיר הנמוך ב- 24% ממחיר המחירון בגלל מצבה ולכן התביעה נעדרת עילה ונעדרת נזק.

שני הצדדים העלו בכתבי הטענות גם טענות לגבי מחלוקת באשר להחלפת מצבר וגלגלים, אלא שזו איננה משפיעה על המחלוקת המרכזית, ולכן בית המשפט לא יתייחס אליה בפסק הדין.

ירידת ערךהמומחה מטעם התובע מר יחיאל שוהם, בדק את המשאית וערך חוות דעת ביום 3.10.12. בחוות הדעת קבע המומחה, כי מצא במשאית סימני תיקון מובהקים בצד ימין של תא הנהג, במסגרת השמשה הקדמית ובגג, סימנים המלמדים על תיקון עקב תאונה קודמת, המגיע כדי 22% מערך המשאית. המומחה קבע כי ערך השוק של המשאית, הוא 303,030 ₪, כולל מע"מ, וירידת הערך היא איפוא 66,666 ₪ כולל מע"מ או 56,980 ₪ לפני מע"מ.

בעדותו בבית המשפט, אישר המומחה כי המחיר הנקוב בחוות דעתו הינו ליום עריכת חוות הדעת ולא למועד המכר באוגוסט 2012. כאשר הוצג למומחה מחירון לוי יצחק, אישר המומחה כי באוגוסט המשאית היה מחיר המחירון של המשאית 273,000 ₪ לא כולל מע"מ. עוד אישר המומחה בחקירה הנגדית, כי זהו מחיר המחירון של המשאית לבדה. לטענתו, אם נמכרה יחד עם המשאית גם רַמסָה, יש להוסיף את מחיר הרמסה (עמ' 10, ש' 18). המומחה קבע כי מדובר בסדר גודל של 50,000 ₪ עד 70,000 ₪ (עמ' 12, ש' 24-25).

נמצא איפוא, כי לפי חוות דעתו של המומחה מטעם התובע, הרי שערך המחירון של המשאית עם הרמסה במועד העסקה בה נמכרה המשאית עם הרמסה לתובע, עמד על 323,000 ₪ לפחות, לפני תוספת מע"מ.

ב"כ התובע ציין כי :"אין מחלוקת שפֹּה נמכרה גם משאית וגם רמסה בסכום כולל של 243,000 ₪" (עמ' 17, ש' 5 לפרו'). מכאן, שלפי גרסת התובע והמומחה מטעמו עצמם, הרי שהמשאית והרמסה נמכרו במחיר נמוך ב- 80,000 ₪ לפחות ממחיר המחירון של המשאית והרמסה יחדיו.

ראוי לזכור כי, המומחה קבע כי ירידת הערך של המשאית עקב התאונה שלפי הטענה לא גולתה - עמדה על 66,666 ₪ כולל מע"מ, או על 56,980 ₪ לא כולל מע"מ. מכאן, שאין מחלוקת שהמשאית נמכרה במחיר הנמוך ממחיר המחירון, בסכום שהוא מעל ומעבר לירידת הערך בגין התאונה נשוא המחלוקת.

הפרת הוראות חוק מכירת רכב משומשבשנת 2008, קם דבר בישראל. חקיקת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח- 2008, הביאה לשינוי משמעותי בחובותיו של מי שעיסוקו במכירת רכב משומש. סעיף 4 לחוק קובע, כי מי שעוסק ברכב לא יעשה עסקה בעניין מכירת רכב משומש, אלא אם נחתם חוזה בכתב, נמסר בנפרד מהחוזה "טופס גילוי" הכולל מידע מפורט שנקבע בחוק, ורוכש הרכב אישר בחתימת ידו, את קבלת טופס הגילוי.

בענייננו, אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק, בכך שלא מסרה בידי התובע טופס גילוי, כנדרש בחוק אשר אמור להיחתם על ידי התובע, טופס שנועד בין היתר, למנוע מחלוקות כפי שאירעו בתיק זה. ב"כ הנתבעת טענה שדפי ההסטוריה של הרכב כוללים את כל המידע האמור. המחוקק קבע במפורש כי מדובר ב"טופס גילוי" בהיר וחתום כדין ע"י הרוכש. לפיכך קשה לראות בדפי טיפולים מילוי של החובה הנקובה בדין, גם אם המידע נמצא בהם.ב"כ הנתבעת הוסיפה וטענה, בהסתמך על דברי ההסבר להצעת החוק, כי המטרה של החוק הייתה שעוסק במכירת רכב משומש, לא יסתיר נתונים מהקונה. כל עוד הנתונים נמסרו במלואם, הרי שאין לייחס חשיבות להפרת החוק. אינני מקבל גם טענה זו של הנתבעת. הוראת חוק היא מחייבת ואיננה משתמעת לשתי פנים. הפרתה מהווה אפילו עבירה פלילית. על בית המשפט לדחות בסלידה כל ניסיון לעקוף את הוראות החוק בתירוצים אלו ואחרים. הדרישה להוצאת טופס גילוי ולהחתמת הקונה על גבי הטופס, הינה דרישה חיונית ויש לעמוד עליה באופן מלא.

עוד טרם החוק, עמדה ההלכה הפסוקה על חובות הגילוי של בעל עסק לממכר כלי רכב משומשים. נפסק כי על גורם "מקצועי", שדרך עיסוקו הקבועה היא בתחום המסחר ברכב משומש, חלה אחריות מוגברת ביחס להצגה נכונה של פרטי הרכב לקונה. קביעה זו נכונה גם במקרים בהם סוחר הרכב משמש לכאורה כ"צינור" הקונה רכב מאדם אחד ומוכר אותו כמות שהוא לאחר. פער התיווך שסוחר הרכב משלשל לכיסו - כמו גם ההסתמכות של צרכנים על סוחרי רכב מקצועיים כגורם המפחית את הסיכון ברכישת רכב משומש - נושאים בחובם חובות ולא רק זכויות (ר' למשל ת"א (של' רחובות) 2248/08, מאיר פליישר נ' אוטו בילו סנטר בע"מ (11/09/2011)).

קל וחומר לאחר חקיקת החוק.בית משפט השלום בחיפה דן בעניין של הפרת חובות הגילוי שבחוק, תוך הסתמכות על סעיף בחוזה כי הנתבעת איננה אחראית לנתונים (שם מדובר היה בקילומטראז'). נקבע כי משהוברר כי מספר הקילומטרים שהראה מד האוץ בעת שהתובע רכש את הרכב לא תואם את הקילומטראז' האמיתי, ובפרט משפעלה הנתבעת בניגוד להוראת החוק ולא מסרה לתובע את המידע המלא והנכון שהיא מחוייבת למסור, אין לאפשר לה לחמוק מאחריות באמצעות האמור בהסכם (ת"א (של' חיפה) 21445-03-12, רשיד עווידה נ' רכב עומרי טרייד אין בע"מ (10/02/2013)).

מכאן שמדובר בהפרה של הוראות החוק.השאלה המרכזית העולה בתיק שבפניי היא אם הפרת הוראה חוקית זו גרמה לנזק לתובע.

המחלוקת העובדתיתעיקר העובדות הן מוסכמות. באשר למחלוקת העובדתית המצומצמת, הרי ששני הצדדים עמדו על טענותיהם בכתב בכתבי הטענות. התובע עמד על כך שכאשר קיבל את דפי ההסטוריה של המשאית, חסרו שלושה דפים.
לדבריו, הוא פנה למנהל הנתבעת, וזה הבטיח לו כי המשאית לא עברה שום תאונה, ורק על סמך הצהרה זו, רכש את המשאית. מנהל הנתבעת מנגד, עמד על כך כי הסטוריית הטיפולים נמסרה במלואה לתובע, וכי הוא מעולם לא הצהיר שהמשאית לא עברה תאונה. נהפוך הוא, נטען כי מחיר המשאית נמוך משמעותית ממחיר המחירון, לנוכח עברה של המשאית ומצבה.

התובע טען, כי טופס הסטוריית הטיפולים הועבר לו, כאשר חסרים ממנו שלושה דפים. הנתבעת מנגד, טענה כי הסטוריית המשאית הועברה במלואה לתובע ללא כל השמטות. בעניין זה, עומדות בפני בית המשפט גרסה כנגד גרסה, כאשר הנתבעת נמנעה מלהביא את הפקידה שהוציאה את הדפים מן המחשב. התיאור של התובע, כי התעורר חששו כיוון שראה דפים חסרים, עושה רושם של תיאור אמיתי. בנסיבות אלו, נראה כי בעניין זה, הרים התובע את הנטל המוטל עליו, כי אכן הסטוריית הטיפולים של המשאית הועברה בחסר.

עם זאת, אין אני סבור כי מדובר בחסר מכוון, כי הרי מנהל הנתבעת שלח את התובע לפקידה להוציא את דפי ההסטוריה, ובלתי סביר כי הוא הנחה אותה במפורש להונות את התובע ולהוציא רק דפים חלקיים. מספור העמודים הוא דבר שניתן לראותו בנקל, ולכן כנראה מדובר רק בתקלה זוטא, שניתן היה לתקן אותה אם היה התובע פונה שוב לפקידה.

התובע מוסיף ומציין כי, בעקבות חששו עקב החוסר בדפים, הוא פנה למנהל הנתבעת, וזה אמר לו במפורש, כי הרכב לא עבר שום תאונה. בעניין זה, נראה לי כי התובע לא הרים את הנטל. אף כאן מדובר בגרסה מול גרסה, אלא שבעניין זה, טענתו של מנהל הנתבעת מתחזקת באופן משמעותי, על ידי העובדה שהמשאית נמכרה כאמור בסכום הנמוך ב- 80,000 ₪ ממחיר המחירון, כמתואר לעיל, קרוב ל- 25% הפחתה.יודגש כי התובע לא הביא כל הסבר אחר להפחתה כה משמעותית אל מול מחיר המחירון, זולת טענת הנתבעת כי הדבר נעשה לנוכח העבר התאונתי.